פרשת נָשֹׂא

פרשת נָשֹׂא

שלום. השבת נקרא את פרשת "נשא" הפותחת בהמשך מנינם של בני ישראל (משפחות הכהנים), עוברת לדין קרבן אשם- "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה'", ומשם לדיני אשה סוטה- "איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל", ומשם לדיני נזיר "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר", ממשיכה לברכת כהנים "דבר אל אהרן ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל", ועוד ועוד. רצף הענינים המגוון מזמין פרשנות רחבה על הקשר בין הפרשיות המרכיבות את הפרשה.

ביטוי חריג בפסוקי הפרשה היא המילה "יפליא" המופיעה בדיני נזיר "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר", ורש"י מסביר בפשטות "יפליא- יפריש" אך קושר מיד את הקשר בין פרשת נזיר לפרשת סוטה, הקודמת לה, ואומר "לומר לך: כל הרואה סוטה בקלקולה- יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי ניאוף". כלומר שמהות ענין הנדר הוא הצורך להימנע או להסתגף, בכדי לתקן מידה או מעשה הטעונים תיקון בחיי האדם.

עפ"י רעיון זה מסביר רבי אלימלך מליז'נסק בדרך מופלאה וברורה את הביטוי "יפליא" המופיע בפתיח פרשת נזיר. "יפליא" מלשון "פלא", כלומר ההחלטה לנקוט פעולת תיקון בחיי האיש או האשה היא דבר פלא, ולכן אופי מעשה התיקון צריך להיות תואם לאירוע אותו נועד לתקן, וע"כ אל ימהר האדם לגזור על עצמו או על חבירו גזירות תענית, סגפנות והתנזרות במטרה לתקן מנהג או מעשה קלוקל מבלי לדייק היטב ולבדוק, אם מתוך עיון ואם מתוך שאלת מביני דבר, האם אמנם זו הדרך, כדי שלא יווצר מצב בו האדם מתנזר, וללא תועלת התיקון הרצוי והראוי.

שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X