פרשת לֶךְ-לְךָ

פרשת לֶךְ-לְךָ

שלום. השבת נקרא את פרשת "לך לך" המספרת את סיפור פעילותו של אבינו הראשון, אברהם. כשכבר בפתיח הפרשה מצווהו הקב"ה "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". והוא מגיע לארץ ישראל ומכיון ש"ויהי רעב בארץ" יורד אברהם מצריימה ונאלץ להתמודד עם זה שאשתו נלקחת לבית פרעה, ועל אף מורכבות הענין, מושיעו הקב"ה והוא חוזר עם אשתו לארץ ישראל טעון ברכוש גדול.
 
ורבים מקשים, למה הביא אברם את שרי אשתו לסכנה זו, וירד איתה מצריימה, מה עוד שירידה זו לא הייתה עפ"י ציווי הקב"ה?
 
מסביר הרבי מליובאוויטש שבהוראת ה' לאברהם, עוד בראשית הדרך, טמון צו אלקי לדורות. הקב"ה אומר לאברהם ציווי שראשיתו מודעת וברורה "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"- כל אלו נמצאים בידיעתו של אברהם והוא יודע למקם את עצמו ביחס אליהם. אך ההמשך לוטה בערפל, שכן נאמר "אל הארץ אשר אראך", וכיצד הוא אמור לזהותה?- אלא שבכך טמון מסר לאברהם ולבניו אחריו, היא מידת הבטחון, ומשמעותה הליכה בדרך המסומנת ע"י בורא העולם, כשלא תמיד היא ברורה בעליל, מתוך ידיעה שהקב"ה יוביל את הבוטח בו "אל הארץ אשר אראך".
 
ובדומה לכך, עונה ר' לוי יצחק מברדיטשב על השאלה הנ"ל. מכיון שהציווי הוא "אל הארץ אשר אראך". סימן לעצמו אברהם סימן ברור, והוא שהארץ בה מצפה ממנו הקב"ה לשהות, היא מקום שאפשר לשהות בו. ומשהגיע לארץ ישראל וראה שיש רעב בארץ, הבין שלא זהו המקום בו הוא צריך לסיים את מסעו, ועפ"י הבנה זו המשיך מצריימה, מבלי שימתין לציווי אלקי, מתוך בטחון, שעל אף הסכנה שבדבר, יהיה ה' עמו עד אשר יביא אותו "אל הארץ אשר אראך". ואכן הועילה מידת הבטחון לאברהם להינצל, ולהציל את אשתו, נגד כל הסיכויים, מבית פרעה ולשוב במסעו לארץ ישראל טעון ברכוש רב, כשהפעם סימנה לו כל מעטפת האירועים שאכן הגיע "אל הארץ אשר אראך".
 
ומסר זה, הוא המסר לבני אברהם, עד סוף כל הדורות. לא כל דבר צריך להתבצע ע"י ציווי אלקי ישיר לאדם. האדם צריך ללמוד ולהבין את ציפיית ה' ממנו ולדבוק בערך, במשימה ובדרך. מתוך ידיעה ובטחון שסופו להגיע אל המנוחה והנחלה. שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X