פרשת כִּי-תֵצֵא

פרשת כִּי-תֵצֵא

שלום, השבת נקרא פרשת "כי תצא" הפותחת בחלק מדיני מלחמה, ובעיקר דיני השבי. ואומר הרבי מליובאויטש "הנה התורה כולה היא הוראה נצחית לכל אחד ואחד מישראל בעבודתו בכל זמן ובכל מקום… ומזה מובן שכל הענינים בתורה שייכים בכל מקום ובכל זמן" ומכאן שיש להבין מהי משמעות דיני מלחמה ושבי לימינו אלה ולכל אחד בכל מקום.
על מילות הפתיחה של הפרשה "כי תצא למלחמה על אויביך" אמרו רבותינו ז"ל שכל דיני פרשה זו "במלחמת רשות הכתוב מדבר", וההבדל בין מלחמת רשות למלחמת מצוה, וכפי שמסביר זאת הרמב"ם בהלכות מלכים, הוא שמלחמת מצוה היא לעזרת ישראל מיד צר הבא עליהם, ומלחמת רשות היא מלחמה יזומה להרחבת גבול ישראל (ובמאמר המוסגר: לפני כחדשיים סערה הארץ סביב התבטאויותיו של הרב הצבאי הבא, הרב קרים, בתשובות שענה ביושבו בישיבה, טרם חזרתו למערכת הצבאית. וכרגיל בכגון דא- הבורות חוגגת ומהווה חרב פיפיות בידיהם של אלו שעט פיפיות בידם. שכן תשובותיו של הרב נאמרו בדיון תיאורטי ובכותלי הישיבה בהתייחסו למלחמת רשות שבה, ורק בה, התירה התורה דברים אסורים בגבולות הפרשה, ואין לדיון זה שום קשר למציאות ימינו בה רובם המכריע של העימותים הם על רקע "עזרת ישראל מיד צר"). ומבואר בספרים רבים שמלחמתו היומיומית של האדם היא שעת התפילה, וכמאמר הזהר "שעת צלותא- שעת קרבא".שכן ענינה של תפילה הוא הרחבת גבולו של היהודי, יום יום, מגשמיות לרוחניות.
ומכאן, ובהתייחס לתפילה, דיוקי הלשון בפרשתינו. "כי תצא" תפילתו של אדם תהיה בשלימות כשהוא יוצא מהגבלות ומדידות שלו ועמוד בתפילה בביטול וקבלת עול מלכות שמים. ו"תצא" לשון יחיד כי ההכנה הנכונה לתפילה שלימה היא אחדות ישראל ואהבת ישראל, וכפי שתיקן האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, לומר קודם התפילה את המשפט "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X