פרשת ויקהל-פקודי

פרשת ויקהל-פקודי

השבת נקרא את פרשות "ויקהל- פקודי" מחוברות, ונסיים בהן את ספר שמות. בראשית פרשת ויקהל, מקהיל משה את כל עדת בני ישראל ומורה על ההקמה בפועל של המשכן, ושוב, כבפרשות קודמות, חוזר ומצוה על שמירת השבת, וכבפעמים קודמות, בהקשר של מלאכת בנית המשכן, המסר ברור- עם כל מעלת המשכן, אין לבנותו בשבת, ומכאן למדו רבותינו את שלשים ותשע המלאכות שאסור לעשות בשבת, והן מכונות "ל"ט אבות מלאכה".
ככלות הכל, תמהים מפרשי המקרא, במה נשתנתה מלאכת הבערת האש, הזוכה לאיזכור מיוחד, בהיבדלה משאר כל המלאכות באמור משה בפרשתינו "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ישנם, כרבינו בחיי, האומרים "בידוע שרוב מלאכות שבני אדם מתעסקין בהם אינם אלא ע"י האל, כי האש סיבתם ועיקרם", ואף מזכירים ששורש ויסוד בריאת העולם החל בציווי "יהי אור".

הרבי מליובאויטש נכנס לעומק מהות מלאכת הבערת אש בהביאו את חילוקי הפסיקה, שיש לה השלכות מעשיות על המותר והאסור בשבת, כשרבותינו מדגישים שאיסור הבערת האש הוא "בצריך לאפר", שכן מלאכת ההבערה לכשעצמה ענינה כליון, וכלל הוא בהלכות שבת שמלאכה שענינה קילקול אינה מלאכה, וכמאמר חז"ל "כל המקלקלין פטורים". ומביא על כך את חידושו של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, בכותבו בשולחן הערוך שחיבר, בהלכות יום טוב, "שאע"פ שהמבעיר אינו חייב אלא אם כן צריך לאפר, אע"פ כן עיקר החיוב אינו משום שריפת וכליון העצים אלא משום ריבוי האש", כלומר שאיסור המלאכה בהבערת האש הוא בפן החיובי- איסור מלאכה של הגדלה ופיתוח.

ומדיוק זה בדיני שבת למד הרבי כלל חשוב בהגדרת מלאכה ומעשה בכלל- "שלילה אינה ענין של עבודה כלל, העבודה הוא בענינים של חיוב דווקא- להאיר אור, ובמקום שכבר יש אור- להוסיף ריבוי אור, ובמילא כל אלה שיש להם קושיות וטענות- שיעשו תשובה, ויתחילו לעסוק בעבודה של חיוב, וע"י עבודה כפי שצריך במשך ששת ימי החול- זוכים ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" ע"י משיח צדקינו במהרה בימינו".

שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X