פרשת וַיֵּצֵא

פרשת וַיֵּצֵא

שלום. השבת נקרא את פרשת "ויצא" ובה מסעו של יעקב לחרן,נישואיו עם נשיו והתפתחות המשפחה, וחזרתו לארץ ישראל עם נשיו, ילדיו ורכושו. שם נאמר "ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים" ומפרש רש"י "הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים שנאמר ויקח עשו את נשיו ואת בניו". ושואל הרבי מליובאויטש מדוע מתבטא רש"י בביטוי "הקדים זכרים לנקבות" ולא בביטוי המכבד והראוי יותר, לכאורה, הקדים בניו לנשיו, כפי שמזכירה התורה גם אצל יעקב וגם אצל עשו, ויתירה מזו, את סיפורו של עשו נקרא רק בפרשה הבאה, ומה חשוב כל כך ליצור משוואה בין יעקב לעשו, עוד טרם שקראנו על עשו?

ועונה הרבי, שכאשר יעקב שם את בניו ואח"כ את נשיו על הגמלים מתבונן בכך הקורא בתורה ושואל איה הדוגמא האישית של יעקב לענין כיבוד הורים, וכי כך יאה, שיעקב יעלה על הגמל את ילדיו המתבוננים באימם הממתינה ועומדת? הזוהי דרכו החינוכית של יעקב אבינו? מה עוד שכבר למדנו קודם לכן אודות מיתת תרח, טרם יציאתו של אברהם לארץ ישראל, ושם פירש רש"י "ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברהם, כדי שלא יהיה הדבר מפורסם לכל, ויאמרו שלא קיים אברהם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו", והיינו שהאבות והתורה מקפידים הקפדה יתירה על כיבוד הורים? ומשום כך כתב רש"י את הביטויים זכרים ונקבות, להדגיש שהנהגתו זו של יעקב הייתה מחושבת מתוך רצון לשמירה על צניעות וכבוד המשפחה, הפוך מהנהגתו של עשו ה"שטוף בזימה" והמקל ראש בכבוד האשה ושם אותה בראש השיירה וכמצגת הקודמת לכל דבר אחר.לכן גם מרחיב רש"י אודות דרכו של עשו, הגם שסיפורו מובא רק בפרשה הבאה, תוך שימת לב לכך שאילו היה מקדים עשו את נשיו לבניו ובנותיו, ניתן היה לומר שדווקא הוא מפגין ערך חינוכי של כיבוד הורים. אך הקדמת נשיו לבניו מדגישה את האוירה הכללית של משפחת עשו, וזו אינה דרכו של יעקב, שעוד טרם רעיון כיבוד ההורים, מעצים את הכבוד הכללי והפנימי של המשפחה.ושמר על כבודה של האשה במרחב הציבורי. שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X