פרשת וַיִּשְׁלַח

פרשת וַיִּשְׁלַח

שלום. השבת נקרא את פרשת "וישלח" המתארת את חזרתו של יעקב לארץ ישראל, ממנה יצא, כעדותו, "במקלי עברתי את הירדן"- בחוסר כל, ועתה הוא חוזר בראש משפחה גדולה ורכוש רב. הוא מעביר את משפחתו את מעבר יבוק במשך כל הלילה, ובהיוותרו לבדו, הוא נאלץ להאבק עם מלאך הנקרא "שרו של עשו", ומאחר והמאבק הפיזי לא הוכרע, הוא משוחח עימו, והמלאך משנה את שמו מיעקב לישראל. את האירוע הזה חותמת הפרשה בפסוק "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי", ומיד אח"כ נאמר "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל". ומקשים מפרשי המקרא מה הסיבה לשינוי המיידי בשם המקום, כאשר יעקב קראו פניאל והמקרא קורהו פנואל?

ומסביר הרבי מליובאויטש, על יסוד ההבנה שראיית פני אלוקות כוונתה עבודת ה' פנימית וכמאמר דוד המלך בתהילים "את פניך ה' אבקש", ש"עבודת ה' צריכה להיות לא באופן של מצות אנשים מלומדה כי אם חדורה ברגש הלב, עבודה שבלב, לחפש ולבקש שהענין יחדור בפנימיות הלב בגילוי. ישנו אופן שיהודי מבקש את החיצוניות שבאלקות- ע"י ההתבוננות בגדלות הא-ל כפי שבאה לידי ביטוי בבריאת העולמות, וישנו אופן עבודה נעלה יותר שיהודי מבקש את הפנימיות שבאלוקות, ע"י התקשרותו בתורה שהיא הפנימיות של הבריאה כולה, ובתורה עצמה- פנימיות התורה, וכאשר עבודתו היא באופן של "את פניך ה' אבקש" פנימיות האלוקות- אזי מתגלה אצלו פנימיות הלב, וזהו ענין של "וראיתי אלקים פנים אל פנים"- פנימיות אלוקות ופנימיות הלב. והנה בעבודה זו יש שתי דרגות "פניאל" ביו"ד ו"פנואל" בוא"ו. כדי שתהיה ההתקשרות עם פנימיות האלוקות צריך המתדבק להתבטל לאלוקות עד שלא נשאר ממנו כי אם נקודה בעלמא, בדוגמת האות יו"ד, וענינה המעשי הוא עבודת המוח, אמנם, תכלית העבודה היא הבאת עבודת המוח למידות שבלב, כיבוש המידות, ולכן, כאשר נמשך הגילוי במוחין זהו ענין "פניאל", וכשצריך להיות גם ההמשכה למידות הוא ענין פנואל, וכידוע שציור האות וא"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה….. ועפי"ז יובן מה שבדבריו של יעקב נקרא המקום "פניאל" המורה על עבודת יעקב "ראיתי אלקים פנים אל פנים" קודם שנמשך המראה מהשכל למידות שבלב, מה שאין כן הכתוב, הקורא למקום "פנואל" בגלל תכלית הענין האלוקי שתכליתו הבאת השכל לעבודת המידות למטה". שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X