פרשת וַיִּגַּשׁ

פרשת וַיִּגַּשׁ

שלום. השבת נקרא את פרשת “ויגש” הפותחת ב”ויגש אליו יהודה”- פניית יהודה ליוסף ואמירתו “הננו לך לעבדים”. מפגש, שבסופו, מתוודע יוסף לאחיו. בפנייתו של יהודה ליוסף, הוא פותח בביטוי חריג “ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני”, ומפרש רש”י “יכנסו דברי באזניך”. ושואל רבי אלימלך מליז’נסק, בספרו “נועם אלימלך”- “מה זה לשון הכנסה באזנים, ולא מצינו בכל התורה, שאמר משה לישראל… שיכתוב הלשון הזה הכנסת אזנים?”.
 
ומסביר רבי אלימלך, שמצאנו בתורה שכאשר יהושע שמע את העם חוגגים סביב עגל הזהב אמר:”אין כל ענות גבורה ואין כל ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע”, וכוונת הכתוב לספר שיהושע היה שומר את עצמו מאד, שלא לשמוע באזניו דברים שאינם צריכים או דיבורים שאינם ראויים. וע”כ, כששמע את ישראל חוגגים בעגל, אמר שקולות אלו אינם מוכרים לו, אין זה קול גבורה, ואין זה קולות תפילה, אלא “קול ענות”- קול צהלה שאזניו לא היו רגילות לשמוע. וע”כ אומר הקב”ה למשה, במקום אחר: “כתוב זאת לזכרון בספר, ושים באזני יהושע” להורות למשה, לכתוב את התורה, וללמדה דווקא באזניו של יהושע, היינו באיש הראוי ונכון לשמוע.
 
ומכאן, לדברי יהודה- מסביר רבי אלימלך, שיהודה לא ידע שהוא עומד לפני יוסף, אך החל לחוש, מתוך רצף האירועים, ומתוך התנהלותו של יוסף שלפניו עומד אדם שאינו נמנה על אנשי מצרים הרגילים, וע”כ פתח את דבריו ואמר “ידבר נא… באזני אדוני” וכוונתו הייתה להביע את תקוותו שיחוש יוסף בעומק ורצינות דבריו, וכך יצליח לצאת מן המצב אליו נקלעו האחים, סופו של מפגש היה, כמובן, התוודעות יוסף אל אחיו, והתאחדות המשפחה. שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X