פרשות בהר – בחוקותי

פרשות בהר – בחוקותי

שלום. השבת נקרא את פרשות “בהר- בחוקותי” מחוברות, ובהן נחתום את ספר ויקרא. פרשת בהר פותחת במצוות “שמיטה” והתורה אומרת “כי תבואו אל הארץ, ושבתה הארץ שבת לה’, שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית- שבת לה'”. וכבר הזכרנו בעבר את השאלה שלכאורה סדר המקראות היה צריך להיות, ראשית, ביאת הארץ, אח”כ, עבודת האדמה- “שש שנים תזרע…” ורק אח”כ “ושבתה הארץ” ומפני מה מקדימה התורה את “שבתה הארץ” בתחילה?

 
מסביר זאת הרבי מליובאוויטש על יסוד המשנה ב”פרקי אבות” הנלמדת בשבת זו “בעשרה מאמרות ברא הקב”ה את העולם. והלא במאמר אחד יכל היה להיבראות? אלא כדי להיפרע מן הרשעים… וליתן שכר טוב לצדיקים…” וידועה שאלת המפרשים על המשנה שאם יכל היה הקב”ה לברא את העולם במאמר אחד למה בראו בששה ימים ועשרה מאמרות? והתשובה- כי רצה הקב”ה ליצור עולם ובו שני קווים מקבילים, עולם היכולת, וענינו שבעצם הכל מאמר אחד ואלקים אחד ונשמה אחת וכו’, ועולם הפועל הנבנה מפרטים רבים ושונים. וסיבת הבריאה באופן כזה היא בכדי שבחיצוניתו יתן העולם מקום למחשבה שהוא עצמאי וללא השגחה אלקית ובמילא ניתן יהיה לבחור לחיות בו באופן של “איש הישר בעיניו יעשה”, ובו זמנית, ניתן להגיע בו להכרה שיש לעולם יד מכוונת, כיוון ומטרה, ובעצם- הכל אחד, וניתן יהיה לבחור להתנהל בעולם באופן שיחבר את שני הקווים, זה המשדר ש”לה’ הארץ ומלואה” עם “מלא כל הארץ כבודו”.

 
רעיון זה גם מסתתר בפתיח של פרשת “בחוקותי ” האומר “אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו, ועשיתם אותם” וכפי שהגמרא אומרת “אין אם אלא לשון תחנונים”- הקב”ה ברא עולם המשדר “אני ואפסי עוד” ובו יכולת פנימית המשדרת “אין עוד מלבדו” ופונה לאדם ואומר לו “תלכו”, “תשמרו”, “ועשיתם”- לחבר את שני הקצוות במחשבה דיבור ומעשה של “בחוקותי”- תורה ומצוות.
ולכן פותחת פרשת בהר עם “שבתה הארץ”, ומשמעות הציווי שבבואכם אל הארץ, עוד טרם שנעסוק בעבודה ובמסחר, יפנים האדם שראשית הכל היא “שבתה הארץ”- המאמר האחד והרובד הפנימי של העולם ש”לה’ הארץ ומלואה” ואת מאמר זה נחבר לכל עשייתנו בעולם בזריעה ובצירה וכו’ ונגלה במרכיבי היום והחיים השונים ש”אין עוד מלבדו”.

שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X