פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ

פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ

שלום. השבת נקרא את פרשת "בהעלותך" ובראשיתה את ציוווי התורה לאהרן הכהן "בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ציווי זה מתחלק לשנים, החלק הראשון מצוה על אהרן להדליק את המנורה, והחלק השני מצוה שנרות המנורה יאירו. וכפי מדגיש רש"י "צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה", כלומר שהלהבה לא תזדקק עוד למדליק.
הרמב"ם פוסק להלכה ש"הדלקת הנרות כשרה בזרים, לפיכך אם היטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ, מותר לזר להדליקן", ולכאורה פסק הלכה זה של הרמב"ם מעלה תמיהה שהרי התורה מצוה דווקא על הכהן להדליק את המנורה?

אלא שעפ"י הסברו הנ"ל של רש"י מבינים אנו שעיקר מצות הדלקת המנורה היא "שתהא שלהבת עולה מאליה", ופעולת ההדלקה אינה אלא סיוע הטפל לעיקר המצוה, אמנם, עיקר חובת סיוע ההדלקה מוטל על הכהן, אך כשרה גם כשהיא נעשית ע"י כל אדם מישראל.

מהסבר זה, למד הרבי מליובאויטש הוראה נפלאה בעבודת ה'. שכן כלי הקדש שבמקדש הינם בעצם בבואה של האדם ועבודתו לבוראו, וכפי שהתורה בעצמה אומרת בראשית מלאכת השמכן "ועשו לי מקדש" אך העיקר הוא "ושכנתי בתוכם". ומנורת המשכן והמקדש היא בבואתו של היהודי שעל נשמתו אומר הפסוק "נר ה'- נשמת אדם". ולפיכך צריך האדם לבטוח בבורא ולדעת שהריהו ככהן המדליק ומסייע למעשה האדם, ואכן הקב"ה נותן לאדם את מיטב הכלים בכדי לעובדו בלבב שלם, אך בסופו של דבר, עיקר המטרה היא "שתהא שלהבת עולה מאליה", כלומר, שהאדם עם הכוחות והאפשרויות שנותן לו הקב"ה, יצמח ויתפתח, בבחירתו שלו, בעבודת ה'. שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X