פרשת בָּלָק

פרשת בָּלָק

השבת נקרא את פרשת “בָּלָק” ובה סיפורם של בלק ובלעם המנסים לקלל את עם ישראל במחשבה שגויה שכוונת העם לתקוף את מואב. ושקללות, יבלמו את העם ממלחמה זו. בלק ובלעם אינם יודעים שעם ישראל, במצות האלקים, כלל אינו מתכוון להילחם במואב, ונסיונותיהם לקלל את ישראל נכשלים, שוב ושוב, שכן, בלעם- גדול נביאי אומות העולם, יודע ואומר “מה אקב לא קבה א-ל ומה אזעם לא זעם ה'”- אין ביכולתו לקלל ללא רשות הקב”ה, ו”הדבר אשר ישים ה’ בפי אותו אשמור לדבר”.ומשכך, כל פעם שהוא פותח את פיו לקלל- נמצא מברך.

בסוף הפרשה, לאחר כמה נסיונות כושלים, פותח בלעם את פיו, מתוך ידיעה שברכה בפיו, ומספר את אשר יקרה את ישראל באחרית הימים: “דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת” ומסיים “וישראל עושה חיל”. ושואל הרבי מליובאויטש, מה נותר לישראל לעשות לאחר שנסתיים תיקון כל העולם, עד שמוסיף בלעם ואומר “וישראל עושה חיל”? ועונה הרבי שכאשר באחרית הימים, תגבר השפעתו הערכית של עם ישראל על אומות העולם עד כדי כך שהעולם הכללי יכיר במעלת ישראל, וכמאמר הנביא “והלכו גויים לאורך”,אז יהיה “וישראל עושה חיל”- תגיע העת לפעילות שענינה לעשות את עניני העולם מזוככים ונקיים.
ומעין פעילות עתידית זו, ראוי לכל אחד מישראל ליישם את הדברים בעבודת היום, שכן כולנו מצווים להקפיד, מידי יום, על ערכי מוסר גבוהים, על הימנעות ממחשבות וכוונות לא רצויות והשתדלות לצעוד בדרכי התורה והמצוה. פעילות יום יומית זו, כמוה כ”קרקר כל בני שת”, אך זו אינה מספיקה, ומעבר להימנעות מ”סור מרע” יש להשתדל גם ב”ועשה טוב”.

וכדברי הרבי “התחלת העבודה היא “דרך כוכב מיעקב” – העבודה בפועל בעניני עקבו של אדם… ואח”כ “וקם שבט מישראל”- ישראל הן אותיות “לי ראש” שזהו כח החכמה שבראש, צריך להיות מושל ושולט אצלו…ולאחר מכן צריך להיות הענין “וישראל עושה חיל” – לרחוץ את הלכלוך מכל היום, בכוחו של הרגע הפנימי של אמירת “שמע ישראל”, שבו עמד בתנועה של מסירות נפש, וממנו נמשך ב”בכל מאדך” – “בכל מידה ומידה שמודד לך”.

שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X