חג הפסח במצרים – פרשת בֹּ֖א

חג הפסח במצרים – פרשת בֹּ֖א

שלום. השבת לא נקרא את פרשת השבוע המסודרת, פרשת “שמיני” שתידחה לאחר חג הפסח, אלא חלק מפרשת “בֹּ֖א” בה מתואר סיפור יציאת מצרים. לפיכך, נעצור לרגע את מירוץ ההכנות לחג החירות, ו”אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה”, ונעסוק ברעיון אחד משפעת רעיונות חג הפסח.

כשהגיע משה למצרים, ופגש את אחיו, בני ישראל, הנאנקים תחת העבודה הקשה, הוא בישר להם את בשורת הגאולה ונתקל בתגובה צוננת, וכמאמר הפסוק “ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה”. הו’ בקידמת המילים “ומעבודה קשה” מעוררת את תמיהת המפרשים, שכן היה ראוי להיכתב שבני ישראל לא שמעו למשה מקוצר רוח העבודה הקשה. ובגלל הו’ משמע ששני דברים שונים גרמו לתגובה הצוננת “קוצר רוח” “ועבודה קשה”.

מסביר את הענין ר’ אלימלך מליז’נסק בספרו “נועם אלימלך” בהסבר חסידי מקורי “האדם מה שהוא עושה צריך להיות בלי שום פניה, רק יהיה כוונתו לשמים בלבד ולא להנאת עצמו, וישראל היו צדיקים ועיקר צערם בגלותם היה על גלות השכינה ולא על צרת עצמם שהיו בקושי השעבוד, ולפיכך לא הטו אזנם לשמוע אל משה כדי שלא יבוא להם איזה תענוג להנאת עצמם שיגאלו מצרת השעבוד ויהיה שמחתם בשמוע הגאולה לשום איזו פניה, דהיינו הנאת עצמם, וזהו ולא שמעו אל משה, שלא הטו אזנם… מטעם מקוצר רוח ומעבודה קשה, שלא יבא להם איזה תענוג או פניה, והם רצו שלא יהיה להם שום פניה אחרת רק על גלות השכינה בלבד”. אלא שככלות הכל- מסביר ר’ אלימלך- מלביש האלקים את הדברים כן בהוויות העולם בכדי שתפילתו וכמיהתו של היהודי לגאולה, תעלה עימה את העולם כולו, על כל מרכיביו, בגאולה קרובה ושלמה.

שבת שלום וחג כשר ושמח.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X