דבר תורה לכבוד חג הסוכות

דבר תורה לכבוד חג הסוכות

שלום.בעמדנו בערב חג הסוכות, הנחוג בחו"ל במשך יומיים, כך שלפני ידידנו שבחו"ל שלשת ימי שבתון, ובקראנו בתורה, בחג הסוכות, ובשבת חול המועד, קריאת תורה מספר "ויקרא" שבה מוזכרת מצות חג הסוכות, נתמקד הפעם ברעיון אחד מרעיונות רבים של חג מופלא זה.

בעמדנו בתפילות שלשת הרגלים, מוצאים אנו בסידור את שמם של שלשת הרגלים, ומיד, בצמוד לשם החג, את המאפיין הבולט ביותר שלו. חג הפסח נקרא "זמן חירותינו", חג השבועות נקרא "זמן מתן תורתינו" וחג הסוכות נקרא "זמן שמחתינו". ומכאן שיתירה שמחת חג הסוכות על כל חג אחר, וכפי שמזכיר הרמב"ם, שבימים אלו, התחלנו מחזור לימודים חדש בספרו המיוחד "משנה תורה" (ובמאמר המוסגר- רבים הפרסומים בעת הזאת על מסגרות לימוד מנגישות וידידותיות להצטרפות למסגרת הלימודים המאפשרת השלמת ספר נפלא זה בפחות משנת לימודים, ובלימוד יום יומי, המקנה מושגים בכל עולם המצוות היהודי)בסוף הלכות חג הסוכות: "אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם בבית המקדש שמחה יתירה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים"… מצוה להרבות בשמחה זו… ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'".

מסביר הרבי מליובאויטש "דוקא חג הסוכות הוא "זמן שמחתינו", וטעם הדבר, לפי שחג הסוכות בא לאחרי שלימות התשובה של יום הכיפורים, ואז נעשה גם בירור ניצוצות הקדושה שבכל העולם… ומצד זה השמחה היא גדולה ביותר, כמשל בן המלך שהיה בשביה ויצא לחפשי לבית אביו המלך, שאז השמחה היא גדולה ביותר". וגדולה שמחת חג הסוכות עד שניתן להדביק בשמחה זו את כל הסובבים כולל את אלו שאינם יהודים, וכפי שאומרים אנו בתהילים, באחד ממזמורי ההלל "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים" והעליה המדורגת, יום אחר יום, בשמחת חג הסוכות, מביאה את כולנו לפסגת השמחה, באחרית חג הסוכות, ביום "שמחת תורה" עליו נאמר סיומת המזמור הנ"ל, "כי גבר עלינו חסדו" וכלשון הרבי "שהוא ענין התגברות השמחה והתענוג בתגבורת אור ושפע גדול לישראל דווקא". חג שמח ושבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X