פרשת אַחֲרֵי מוֹת

פרשת אַחֲרֵי מוֹת

השבת נקרא את פרשת "אחרי מות" המחוברת ל"קדושים", כשהראשונה מצווה לאהרן "אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו", את כללי הכניסה למשכן ולמקדש. רש"י מסביר מדוע מופיע הביטוי "בקרבתם לפני ה' וימותו" במשל לרופא הנותן כללי התנהגות לשמירת בריאות לאדם, והוא אינו מתפעל מדברי הרופא, אך כשבא רופא נוסף ואמר את אותם כללים, ומוסיף שאילולא שמירתם עלול האדם למות כדרך שמת פלוני- הרי הוא מזרזו ומשכנעו לשמירה על כללי הבריאות.

הרבי מליובאויטש מבאר עניין נוסף. החיבור בין סיבת המוות והמוות, בא להורות שלא רק שאין שלילה בעצם הקרבה למקדש, אלא שאדרבה, זהו עניין חיובי. אלא שבא הכתוב לשלול את אופן הקירבה, ובהדגשה, שקרבה שאינה ראויה ואינה עפ"י כללי התורה, היא קרבה שהובילה למיתתם של בניו של אהרן, נדב ואביהוא, וכמאמר התורה, קודם לכן, "בהקריבם אש זרה". ודווקא כתוב זה בא לחזק את מודעות היהודי לצורך להתקרב "בכל עת אל הקדש". ומכאן לאלו שלעיתים עושים "עסקת חבילה" ולנוכח אסון, כורכים את הכל יחד ומחליטים שאם כך קרה – יש להתרחק. טרגדיה ואסון דורשים בדק בית מעמיק של האדם והחברה עם עצמם, תוך חתירה לשיפור ותיקון. בדק זה ו"התנערי, מעפר קומי" חייב להישאר כחובת האדם להמשיך ולחתור ל"קרבתם לפני ה'".

ויהיו הדברים לע"נ של אחינו ורעינו לוחמי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שמסרו נפשם הי"ד, ויתקיים בנו מקרא שכתוב "ונקיתי דמם לא נקיתי- וה' שוכן בציון" בגאולה קרובה ושלמה.

שבת שלום.

שתף את הפוסט

אודות הכותב

תגובות

תגובות סגורות.

Facebook

X